דלהי, הודו

דלהי, בירתה של הודו, פותחת את שעריה אל המוני התיירים הגודשים אותה מידי שנה. הישראלים שנשבים בקסמיה של הודו חוזרים אליה פעם אחר פעם לחוות, לטעום ולהתחבר לקסם של הודו. דלהי היא למעשה ה"שער להודו" היא הטעימה הראשונה של מרבית התיירים שעושים כאן את צעדיהם הראשונים בממלכת השאנטי, המקדשים, התרבות ההינדית העתיקה, הטעמים הניחוחות והחוויות שרק מי שביקר בהודו יכול להבין אותן. דלהי מזמינה את התיירים למגוון חוויות של ישן וחדש, עירוב בין השפעות הינדיות, מוסלמיות, מונגוליות וכמובן בריטיות ניכרות כאן מכל פינה ויש המון מה לראות, אז קדימה אזרו אומץ וצאו לדרך לגלות את דלהי.

דלהי – כרטיס ביקור

שם: דלהי (Delhi)
מדינה: הודו
חבל ארץ: טריטוריות הבירה הלאומית דלהי (National Capital Territory of Delhi).
שטח: 1,483 קמ"ר
אוכלוסייה: 13 מליון נפש
מטבע: רופי
שעון: מקדים את שעון ישראל בשלוש וחצי שעות
שפה: אנגלית והינדי.

דלהי – מידע כללי

דלהי (Delhi) היא עיר הבירה של הודו, היא מוגדרת באופן רשמי כ"טריטוריית הבירה הלאומית דלהי" ואף מהווה את מרכזו של המטרופולין האדיר של דלהי המונה למעלה מ-18 מליון תושבים. דלהי היא למעשה ערב רב של תרבויות ושילוב שבין ישן וחדש. רבים נוטים לערבב בין דלהי הישנה אותה נכנה מעתה בפשטות "דלהי", לבין דלהי החדשה אותה נכנה מעתה "ניו דלהי". למעשה כיום דלהי אחת היא, אך יש בה את האזורים העתיקים אשר על המסורת ההינדית ההיסטורית עומדים על תיליהם כבר מן המאה ה-6 לפני הספירה, ואת האזורים החדישים אשר נבנו כחלק מהמאמץ של הכובש הבריטי להקים את בירתו בדלהי. מאמצי הבנייה המואצים של הבריטים החלו בדלהי בשנת 1912 ונמשכו למעלה מעשור. לפיכך כיום ניתן למצוא בדלהי שילוב של סגנון בנייה מסורתי והרבה מקדשים הינדיים עם בנייה בריטית אימפריאליסטית חדישה יותר. דלהי החדשה ("ניו דלהי") נבנתה כ-8 קילומטרים מ"דלהי הישנה" הממוקמת על גדותיו של נהר היאמונה, שהוא אחד מיובלי הגנגס. כל מבני הממשל והאזורים החדישים והמטופחים יותר של דלהי מצויים בעיר החדשה בעוד מרבית המקדשים והאזורים המסורתיים והאותנטיים של דלהי מצויים דווקא באזורים הישנים יותר.

דלהי היא למעשה שער הכניסה של המוני התיירים המגיעים אל הודו, ממנה ניתן לצאת למגוון טיולים וסיורים בכל האזור של צפון הודו. עם הנחיתה נפגש התייר המצוי עם דלהי והיא מהווה למעשה את ה"שוק הראשוני" שבפגישה עם הודו. על דלהי אומרים שאו שאוהבים אותה או שרוצים רק לברוח ממנה. ואנחנו ממליצים- תנו לשוק הראשוני לעבור, עכלו את דלהי לאט לאט, נסו בדקות הראשונות לא להביט מתחת לקו המותניים ותנו לאווירת השאנטי ולקסם של דלהי לחדור אליכם, רק כך ניתן לעבור את הטראומה הראשונית של המפגש עם הודו, אחרת- זה כמעט חסר סיכוי.

דלהי – קצת היסטוריה

על פי המסורת ההינדית, ניתן למצוא את אזור דלהי בסיפור המיתולוגי המאהאבהארטה, תחת השם של העיר "אינדראפראשטה". הסיפור המתולוגי מתוארך לתקופה קדומה של לפני 3000 שנה. מבחינת התיעוד ההיסטורי נמצאו עדויות להתיישבות אנושית באזור דלהי כבר מן המאה ה-12 לפני הספירה, בעוד דלהי עצמה מאוזכרת ומתאורכת למאה ה-6 לפני הספירה. לאורך ההיסטוריה ארוכת השנים של דלהי עלו ונפלו בה שלטונות רבים, כובשים רבים ניסו לשים עליהם את ידיהם ואחדים מהם אף הצליחו. דלהי של היום מורכבת מערב רב של השפעות וכובשים ששלטונם ניכר בה במקדשים, בארכיטקטורה, בתרבות ואף בתושבים.

במאה ה-12 לספירה כבשו את דלהי בני שושלת צ'וטהאן והפכו את דלהי למרכז ההינדי החשוב ביותר בכל האזור של צפון הודו, כיבושם לא נמשך זמן רב ובסוף אותה מאה כבש את דלהי עלא א-דין שהביא עימו כ-700 שנה של כיבוש מוסלמי על העיר. על אף אותו כיבוש מוסלמי רציף, השליטים בה התחלפו בצורה מהירה. במאה ה-16 כבשו את דלהי המונגולים ושלטו בה באופן רצוף עד המאה ה-19 אז הבריטים כבשו חלקים רבים מהודו ובהם גם את דלהי מידי המונגולים. המצור על דלהי נמשך תקופה ממושכת ומשהכניעו את הלוחמים המונגולים ומשכיבושה של דלהי הושלם החליטו הבריטים לכונן בה את בירת הודו. עד אותם ימים דלהי לא נחשבה בירתה של הודו, אם כי הייתה עיר מרכזית וחשובה ביותר. עם ההחלטה להפוך את דלהי לבירה החלו הבריטים בתנופת בנייה מואצת בעיר והקימו את "דלהי החדשה" (ניו דלהי) במרחק של 8 ק"מ מאותה דלהי ישנה והיסטורית.

מעמדה של דלהי כבירתה של הודו נשמרה גם לאחר שהודו קיבלה את עצמאותה מבריטניה בשנות ה-50 של המאה ה-20. מאז ההתפתחות של דלהי הייתה מואצת. תנופת בנייה ופיתוח הפכו אותה לעיר העמוסה והצפופה ביותר בהודו. היא הכפילה את כמות האוכלוסייה של כמעט פי 2 ויחד עם המוני ההודים שפיללו למציאת מקומות עבודה, התחלתם של חיים חדשים טובים יותר, ושיפור רמת החיים הגיעו גם העומס, הדוחק, הפקקים הבלתי נסבלים של דלהי וזיהום האוויר.

תחבורה  בדלהי

כפי שכבר אמרנו, דלהי היא ה"שער להודו" עבור מרבית המטיילים. שדה התעופה הבינלאומי של דלהי מקדם את פניהם של התיירים ומכאן ניתן לתפוס בקלות טיסות המשך פנימיות במחירים יחסית זולים למגוון יעדים ברחבי הודו. דלהי מקושרת גם במערכת כבישים יחסית טובה ומפותחת לערים הגדולות, כמו גם במסילות ברזל המאפשרות לתיירים שחפצים בכך לנסוע ברכבת אל הערים הגדולות האחרות בהודו. תחנת הרכבת של דלהי (Delhi Railway Station) היא הכתובת ממנה יוצאות כל הרכבות המקשרות את דלהי עם מחוזותיה השונים והרחוקים של הודו.

בתוך דלהי התחבורה די בעייתית, דלהי היא בעיקר "פקק אחד גדול" וחלק מהחוויה של טיול בדלהי הוא גם עומסי התנועה והכבישים הבלתי אפשריים שלה. על אף שמערכת הכבישים של "ניו דלהי" כבר טובה יותר, מפותחת יותר ומרווחת יותר גם שם יש לא מעט עומסי תנועה, אך כל אלו כאין וכאפס לעומת הפקקים והעומסים אותם תחוו באזורים של דלהי הישנה. כלי התחבורה הנוח והיעיל ביותר לנסיעה בדלהי הוא הריקשה או המונית. המוניות של דלהי עובדות בעיקר בצורת "פיקס מחיר", למרות שכמעט בכל המוניות יש מונים אף אחד מהם לא עובד, וגם אם הוא עובד כנראה לא הופעל מעולם. הקפידו לפיכך לסכם עם הנהג מראש על מחיר על מנת לחסוך לעצמכם כאבי ראש מאוחרים יותר.

האוטובוסים של דלהי אף הם יכולים להוות חוויה תיירותית בפני עצמה. הנסיעה באוטובוסים העומסים והדחוקים של הודו היא דרך נפלאה להיפגש עם המוני המקומיים בהודו (הכל כמובן אם אתם חפצים בכך). הנסיעה באוטובוס היא לא חוויה מומלצת למי שחווה את טראומת דלהי במלוא עוצמתה ושוקל כבר להזמין את כרטיס הטיסה חזרה לישראל… הנסיעה באוטובוס היא ל"אמיצים בלבד" (וכמובן מומלץ להיזהר מאוד מכייסים בגלל העומס והדוחק).

כלי תחבורה אחר שיכול להיות יעיל הוא אופניים, כמו המקומיים כך רבים מהתיירים מחליטים לחסוך לעצמם את הפקקים הנוראיים ולדלג ממקום למקום באמצעות אופניים שמאפשרות לכם לנסות ולהתחמק מכמה שיותר פקקים.

מזג אוויר בדלהי, מתי הכי כדאי להגיע?

אחת משאלות מליון הדולר (או מליון הרופי בהתאמה לאווירה ההודית) היא "מתי כדאי להגיע לאזור דלהי"? מזג האוויר בדלהי אינו פשוט. העונה המומלצת ביותר לטיול באזור דלהי היא בין החודשים נובמבר עד מרץ- אלו החודשים ה"יבשים" יותר בהם הגשמים לא יורדים לרוב ומצד שני גם הטמפרטורות אינן גבוהות והחום אינו בלתי נסבל. בחודש ינואר גם מתקיים יום הרפובליקה ההודית ואז דלהי כולה לובשת חג. בשאר חודשי השנה- מחודש אפריל החום בדלהי עולה ומזג האוויר נעשתה בלתי נסבל. בחודש יולי הטמפרטורות יורדות מעט אך אז חודשי הקיץ (יולי-אוגוסט) מאופיינים בלחות ההופכת את הטיול בדלהי למיוזע ולא נעים בכלל.

דלהי – אתרים מומלצים

• מסגד ג'אמה (Jama Masjid)– המסגד הממוקם בחלקה העתיק יותר של דלהי (דלהי הישנה) נחשב למסגד הגדול ביותר בעיר. הוא יכול להחיל כ-25 אלף מתפללים (ובימים טובים אבל נדחסו אליו יותר). הוא אחד המבנים המרשימים והבולטים ביותר באזור דלהי והוא בגדר חובה לכל תייר המבקר לראשונה בדלהי. המסגד שנבנה במאה ה-17 הוא אחד מפלאי הארכיטקטורה המונגולית. המסגד נבנה ע"י הקיסר שאה ג'אהאן ומורכב ממתחם המסגד, ארבעה מגדלים ושני צריחים גבוהים אשר כולם בנויים מאבן חול אדומה השלובה עם שיש לבן המקנים למסגד מראה מרהיב. ניתן להיכנס אל המסגד ולהתרשם מההוד וההדר שלו. ניתן לטפס על הצריח הדרומי במסגד וממנו להשקיף על כל דלהי ממעוף הציפור. המראה בהחלט שווה את המאמץ שבטיפוס (כדאי לדעת שגברים יכולים לעלות בקלות, ואילו נשים זקוקות ללווי גברי, אז דאגו לכן למלווה גבר). שימו לב שעל מנת להיכנס אל תוככי המסגד עליכם להגיע בלבוש צנוע הכולל גם מכנסיים ארוכות (אך אל דאגה! אם תגיעו עם מכנס קצר ניתן לשכור גלימות מיוחדות שמי יודע כמה תיירים כבר התעטפו בהם לפניכם מאז הכביסה האחרונה שלהן.. בקיצור- עדיף מכנס ארוך).

• המבצר האדום (The Red Fort)– עוד אחד מפלאי הארכיטקטורה המונגולית הממוקם לא הרחק ממסגד ג'אמה (מרחק של כ-5 דקות נסיעה בריקשה). המבצר נבנה בשנת 1638 על ידי הקיסר המונגולי ג'אהאן שאן, מתוך מטרה להעביר אל דלהי את בירתו (דבר שלא התבצע בסוף כי בנייתו של המבצר שארכה 10 שנים הסתיימה לאחר הפלתו של שאן מכס השלטון). המבצר כולו בנוי מאבן חול אדומה. אבני החול הענקיות שהובאו לכאן ובאמצעותם נבנתה החומה המקיפה את המבצר וגניו מהווים היום מגן רעש מצוין המנתק את המבצר האדום מכל השאון של דלהי, מה שמאפשר לסיור בתוככי המבצר להיות פסטוראלי ומעין "אי של שלווה" כאשר ההמולה של דלהי לא נכנסת אליו. שערו המרכזי של המבצר האדום המכונה "שער לאהור" הוא אחד מהאזורים החשובים והמקודשים ביותר לאומה ההודית המודרנית. ההודים רואים בשער זה את הסמל של האומה ההודית ולכן הוא זוכה למעמד מיוחד ולהכרה בעיני ההודים שנוהגים להתקבץ סביבו ביום העצמאות של הרפובליקה ההודית בחודש ינואר.

• ניו דלהי (New Delhi)– דלהי החדשה היא למעשה השריד המשמעותי ביותר שנותר בהודו לשנות הכיבוש הבריטי ולרצון האימפריאליסטי של הבריטיים לכבוש ושלוט בהודו כולה. משהבינו הבריטים כי עליהם להפוך את דלהי לבירתה של הממלכה ההודית הבריטית הם החלו בתנופת בנייה אדירה שניסתה לבנות ולכונן עיר בירה מערבית בלב הבירה ההודית האסיאתית. מסיור באזור "ניו דלהי" המרוחק רק 8 קילומטרים מדלהי הישנה, נראה שהאזור כאילו "נחת" כאן ועוצב כולו בסגנון מערבי קלאסי. יש כאן שילוב ארכיטקטוני מעניין של בנייה בסגנון אירופאי קלאסי עם השפעות אסיאתיות של התרבות ההינדית. בניו דלהי מרוכזים כיום כל מבני הממשל והשלטון ההודיים ובהחלט שווה לבקר כאן ולחוות גם את האזור המאורגן יותר של דלהי. ניו דלהי יכולה להוות בעיקר מפלט לכל מי שדלהי הישנה הייתה קצת עמוסה המונית ומטונפת מידי.

• קבר הומאיון (Humayun's Tomb)– הומאיון היה הקיסר השני בשושלת המונגולית ששלטה בהודו. בימיו של הומאיון השלטון המונגולי ביסס מעמדו בהודו, אך שלטונו לא האריך ימים והוא ברח לאפגניסטן ולאחר גלות בת 15 שנה חזר לדלהי, אך גם בשובו לא שפר מזלו והוא מצא את מותו לאחר שנפל מהמדרגות בארמונו מאחר והיה תחת השפעת סמים. את קברו המפואר בנו בשנת 1556 והומאיון נקבר בו יחד עם אשתו הראשית (שאף הייתה מיוזמות הקמת המבנה לאחר מותו), כמו כן נטמנו בו ספרו האישי (מעין ספר "דברי הימים" בו גולל סיפור חייו של כל קיסר וקיסר) ועוד חפצים אישיים של הקיסר. מבנה נחשב לאחד מפסגות הארכיטקטורה המונגולית ומומחים לארכיטקטורה מוצאים אותו כמתכתב עם סגנון הבנייה המרהיב של הטאג' מהאל. מבחינת היסודות המרכיבים את המבנה הקדום לטאג' מהאל ניתן לראות המשכיות ופיתוח של השיטה הארכיטקטונית ויש לא מעט הקשרים בין שני המבנים.

• קוטאב מינאר (Qutab Minar)– אחד המונומנטים העתיקים והמרשימים ביותר בדלהי הוא עמוד הניצחון שנבנה אי שם בשלהי המאה ה-12 לספירה על ידי קוטאב אול-דין שהיה מהכובשים המוסלמים החשובים של השושלות המוסלמיות ששלטו בדלהי לאורך שנות הכיבוש המוסלמי. העמוד נבנה לאחר ניצחונו של קוטאב ואנשיו המוסלמים על הממלכה ההינדית של דלהי. העמוד מתנשא לגובה של 73 מטרים, ומורכב מ-5 קומות שונות. בתוככי המגדל שי גרם מדרגות לולייניות המאפשרות טיפוס עד לקומה ה-5 שלו, עם זאת מאחר והמדרגות תלולות ומסוכנות הוחלט בעשורים האחרונים לאסור על הכניסה למגדל לתיירים ועל כן כל שנותר הוא להביט על המגדל המרהיב מבחוץ ולחזות בהיסטוריה העתיקה של דלהי במלוא עוצמתה.

• ראג' גהאט (Raj Ght)– אחד האתרים החשובים במורשת ההודית המודרנית של המאה ה-20. מתחם הראג' גהאט הוא המתחם שבו נשרפה גופתו של מהטמה גנדי המנהיג הנערץ של ההודים אשר נרצח בשנת 1948 על ידי מתנקש. במתחם יש אבן שיש שחורה עליה נשרפה גופתו כמו גם גופת ביתו אינדירה גאנדי וראשי ממשל נוספים. ליד מתחם השריפה ניתן לבקר גם במוזיאון למורשתו של מהטמה גנדי בו מוצגים חלק מחפציו האישיים כמו גם האקדח שממנו נורו הכדורים ששמו קץ לחיו.

• ג'אנטאר מאנטאר (Jantar Mantar)– אחד המבנים המשונים ביותר שניתן למצוא כיום בדלהי הוא המבנה המכונה ג'אנטאר מאנטאר. למעשה מדובר על אחד ממצפי הכוכבים המרהיבים שנבנו בתקופה המוסלמית של דלהי על ידי המהרג'ה ג'אי סינג השני. המוסלמים התעניינו מאוד בחקר השמיים ובאסטרונומיה וניסו להקים מבנים שבאמצעותם יוכלו לחשב ולצפות במבני הכוכבים בשמיים, לנסות ולחזות את מועדי הליקויים של הירח והשמש (להם יוחסו סגולות חשובות וכוח מאגי ייחודי) ועל כן על אף שהארכיטקטורה של המבנה נראה מוזרה, לכל אחד מהמבנים היה תפקיד משמעותי בניסיון לחולל את מערכת החישובים האסטרונומים הסבוכה בעת העתיקה. במקום קיים גם שעון שמש גדול מימדים שכמובן עובד עד עצם היום הזה (וימשיך לעבוד כל עוד השמש זורחת בשמיים…)

• קונאט פלייס (Connaught Place)– קניות רבותי קניות! דלהי היא כמובן כמו שוק אחד ענק, אך מתחם הקניות של קונאט פלייס הוא אחד הגדולים ומודרניים של דלהי. המתחם הממוקם באזור של "ניו דלהי" ומכאן גם עיצובו החדשני והמערבי יותר כולל חנויות רבות של מיטב המותגים המערביים. תוכלו למצוא כאן בגדים, ספרים נעליים ושאר מוצרים של "תרבות המערב". תוכלו לאכול במסעדות בהן מוגש אוכל מערבי (יחסית) וההיגיינה אף היא מערבית (יחסית). בכל מקרה זהו מקום בו ניתן לנפוש ולהתנתק במקצת, עד כמה שאפשר מההוויה ההודית.

• צ'אנדני צ'וק (Chandni Chowk)– אם האתר הקודם היה אזור הקניות המערבי של דלהי, אזור הצ'אנדני צ'וק הוא למעשה שוק ההארד קור של התרבות ההודית (על כל המשתמע מכך). אזור השוק הממוקם לא הרחש מן המבצר האדום מאגד תחתיו את כל מה שהעלים בדמיונכם כאשר המילה "שוק בדלהי" נזרקה באוויר. תערובת אתנית מרהיבה של צבעים, ניחוחות וטעמים של תבלינים ייחודיים. תוצרי אומנות מסורתית הודית, רוכלים שונים ומשונים וגם כמה "חוויות" פחות נעימות מההוויה ההודית- טינופת, קבצנים וזבל שמתגלגל ברחובות. כל אחד חווה את הביקור בשוק אחרת ומתחבר לחלקים אחרים בביקור, אך אין ספק שמדובר על אזור שהוא המפגש האמיתי עם דלהי.

צילומים: wili hybrid