וייטנאם

כשעולה השם של מדינת וייטנאם בראש לא ניתן להתנתק מסיפורי הגבורה של סרטי פעולה הוליוודים על הקרבות הקשים שניהלו האמריקאים במלחמת וייטנאם שנצרבו בתודעה האמריקאית והכלל עולמית כטרגדיה ומרחץ דמים לו נקלעה ממשלת ארה"ב בשולחה עשרות אלפי חיילים להלחם בבוץ הוויאטנמי, אך כיום שנים לאחר מכן ווייטנאם הצליחה להשתקם במהירות מהמלחמה הקשה, ומעבר לזיכרונות העבר וייטנאם כיום היא מדינה מרתקת המשלבת בתוכה מסורתיות של תושבים פשוטים העוסקים בחקלאות בשדות האורז הרבים במדינה לצד המאמצים של הממשלה לצעוד אל עבר הקדמה ולהיפתח יותר ויותר אל תרבות המערב. וייטנאם בשנים הקרובות היא אטרקציה תיירותית מושלמת עבור התייר המערבי הרוצה לראות לחוות ולנשום את התרבות של המזרח הרחוק במיטבה- אותנטית ככל האפשר רגע לפני המהפכה של ההיחשפות המלאה למדינות המערב. 

וייטנאם – כרטיס ביקור

שם מלא: הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם
בירה: האנוי
ממשל: רפובליקה עממית קומוניסטית
שטח: 329,566 קמ"ר
אוכלוסייה: 79 מיליון נפש
תושבים: 85% ממוצא וייטנאמי, 3% ממוצא סיני, והשאר חברים בקבוצות אתניות שונות רבות (מעל 60!) הקיימות בוייטנאם כיום.
שפות: וייטנאמית, רוסית, צרפתית, סינית, וניבים רבים של בני הקבוצות האתניות השונות.
דת: הרוב המוחלט של תושבי וייטנאם הם בודהיסטים אך קיימים גם מאמינים בכתות ובדתות שונות כמו גם מיעוט נוצרי ומוסלמי במדינה.
מטבע: דונג

מזג האוויר: כמו בכל אזור המזרח הרחוק גם בוויטנאם האקלים הוא אקלים טרופי המושפע מעונת וגשמי המונסון. בוויטנאם שתי עונות מרכזיות: העונה הגשומה (מאי-נובמבר) והעונה היבשה (דצמבר-אפריל). יחד עם זאת המדינה מאוד מגוונת מבחינת אקלים ובכל נקודת זמן בחודשי השנה יהיו אזורים גשומים  ואזורי שטופי שמש ולכן אין עונה עדיפה לביקור על האחרת.
 
וייטנאם – קצת היסטוריה

תחילת ההיסטוריה של וייטנאם היא בשושלות שונות חלקן הגיעו מהודו והביאו איתן את ההשפעות הבודהיסטיות עימן וחלקן מסין לאחר כיבוש אזור הנהר האדום במאה השנייה לספירה ושלטון סיני בן 1000 שנה אליו ניסו להתנגד הוייטנאמים במרידות חוזרות ונשנות אך ללא הועיל.

בתקופת האימפריאליזם של המאה ה-19 נכבשה וייטנאם על ידי כוחות אימפריאליסטים מן המערב של המדינות ספרד וצרפת אשר השליטו באזור את מרותן. וייטנאם חולקה בין המדינות כאשר צרפת שולטת בכל אזור דרום וייטנאם. השלטון האימפריאליסטי המשיך ברציפות עד לאחר מלחמת העולם השנייה בה הצליחה וייטנאם להשתחרר מעול המדינות האימפריאליסטיות בזכות מרידות של כוחות קומוניסטיים פנימיים שהכריזו על עצמאותן והביאו להתנגשויות רבות עקובות מדם אל מול הצרפתים שהגיעו בסופו של דבר לסופן ולהכרזת העצמאות של וייטנאם באופן מלא רק בשנת 1954.

הכרזת העצמאות ותום הקרבות בין המורדים לצרפתים לא בישרו את סוף הקרובות בוייטנאם שכן בהסכמים שנחתמו חולקה וייטנאם לשני אזורים: צפון וייטנאם הקומוניסטי ודרום וייטנאם האני קומוניסטי הנתמך על ידי המערב ובראשו ארה"ב הברית. המתיחות בין שתי המדינות היריבות והסכסוכים ביניהן הביאו את ארה"ב הברית כמו גם מדינות מערביות אחרות להזרים כוחות בשנת 1965 לאזור על מנת לחדול את הסכסוך. הזרמת הכוחות התגלגלה למלחמת וייטנאם העקובה מדם שזכורה עד היום כמלחמה בלתי נחוצה ושנויה במחלוקת בהיסטוריה האמריקנית. בסוף המלחמה נסוגו הכוחות האמריקניים בהדרגה עד שבסופו של דבר נפלה וייטנאם כולה לידיהם של השליטים הקומוניסטיים מאזור הצפון בשנת 1975.

לאחר המלחמה ניסתה וייטנאם לשקם עצמה. על אף הניצחון היחסי של הקומוניסטים הם התקשו לשקם את המדינה כמו גם להיפתח למערב בעיקר בגלל הגוש הקומוניסטי החוסם של ברית המועצות שרק לאחר נפילתו החלה וייטנאם בניסיון לחידוש היחסים עם ארצות העולם החופשי ובראשן ארה"ב הנושאת עד היום את "טראומת וייטנאם". בשנים האחרונות מנסות שתי המדינות להסדיר את היחסים ביניהן ובסוף שנות התשעים אך חידשו את מערכת היחסים הדיפלומטית של שני הצדדים.

וייטנאם – גיאוגרפיה, החי והצומח

וייטנאם גובלת בקמבודיה, סין ולאוס והיא נמצאת באזור חצי האי אליו פונות גם קמבודיה, תאילנד, לאוס ומינאמר (בורמה). האוכלוסייה המסורתית בה עוסקת לרוב בחקלאות וגידולי אורז בשני אזורים פוריים מאוד. הראשון הוא דלתא של הנהר האדום ושפך נהר מקנוג – שני אזורים פוריים מאוד לחקלאות ולגידולי האורז שכידוע זקוקים למים רבים לצורך צמיחתם.

הנופים בוייטנאם אך הם מגוונים מאוד, ניתן למצוא בה אזורי חקלאות פוריים לצד אזורי השפלה מחד לעומת פסגות ורמות נישאות של הרי ונופים עוצרי נשימה. החי והצומח בוייטנאם אך הוא מאוד מגוון על אף שנמצא בהידלדלות והתמעטות מתמדת וזאת בגלל צמצום אזורי החיים הטבעיים של בעלי החיים וזאת עקב התיעוש, אי התערבות המדינה בשמירה על החי והצומח והתרחבות תופעת הציד הבלתי חוקי ברחבי המדינה. המדינה הגדירה עד כה מספר מועט מאוד של פארקים לאומיים מוגנים, בהם ניתן למצוא חיות כמו פילים, קרנפים טיגרסים ועוד אך באוזרים אחרים נעשה תהליך מואץ של
כריתת יערות וחיסול בתי הגידול הטבעיים שלהם.

וייטנאם – תרבות וכל מה שמעבר

התרבות הוייטנאמית כמו בכל אזורי המזרח הרחוק ניזונה אף היא מהדתות הרווחות במדינה ומן המפגש הבין תרבותי בין הבודהיזם לבין הנצרות. הדבר בה לידי ביטוי באומנות הוייטנאמית, במנהגים בסגנון החיים ובשפת המקומיים. הוייטנאמים מרבים לעסוק באומנות מסורתית של ציורי משי על בד, פיסול מסורתי מעץ, סוגים ייחודיים של תיאטרוני בובות ועוד.

האוכל הוייטנאמי אף הוא מסורתי מאוד וניתן למצוא בו מנות שונות ומשונות של מאכלים אשר המרכיבים שלהם אינם שכיחים בדרך כלל במטבח המערבי כמו: עטלפים, צלופחים ושאר מיני שרצים וחיות שאנחנו לא מכירים בדרך כלל בצלחת. מצד שיני גם קיימות עשרות מנות צמחוניות של המטבח הוייטנאמי ופירות אקזוטיים הצומחים בשטחה של המדינה.

וייטנאם מאוד מגוונת באתרי התיירות שבה אך רובם אינם מוכרים כ"אטרקציות תיירות" בפני עצמן. הערים השונות בוייטנאם כאשר העומדת בראשן האנוי הבירה מאוד יפות ובעלות נופים שונים כמו אגמים, פארקים עירוניים ומקדישים עתיקים מה שהופך כל פינה בוייטנאם לאטרקציה תיירותית עבור התייר המערבי שרוצה לראות איך נראית תרבות החיים במזרח הרחוק רגע לפני ההתפתחות המלאה מול העולם המערבי ולטענת רבים "איבוד הקסם האוטנטי" של המקום.

וייטנאם – כמה דברים שחשוב לדעת ולזכור!

וויזה: המטייל הישראלי זקוק לוויזה על מנת להיכנס לוייטנאם, ניתן להנפיק את הוויזה במדינות השכנות (אם אתם משלבים את הטיול בוייטנאם עם מדינה נוספת) אך עדיף להסדיר זאת דרך משרדי הנסיעות בטרם יציאתם מישראל.
חיסונים ומחלות: המחלות והסיכונים בוייטנאם הם מלריה, קדחת דנגי, צהבת, כלבת וכד'. חשוב להיוועץ במרפאות המטיילים טרם עזיבתם את ישראל על מנת להצטייד בתרופות מתאימות ולקבל חיסונים רלוונטיים לאזורים בהם אתם עתידים לטיל.

חשמל:  220 וולט.
מטבע: דונג.
עלות מחייה: החיים בוייטנאם עבור המטייל הישראלי נוחים מאוד בהשוואת מחירים לעומת הארץ. האוכל והלינה זולים באופן יחסי לישראל.

איך להגיע: מומלץ לשלב את הביקור בוייטנאם עם ארצות שונות הגובלות בה. רוב המטיילים חוצים את הגבול לוייטנאם דרך הגבול המשותף עם סין ובכך משלבים את הביקור בוייטנאם עם טיול ארוך יותר גם בסין השכנה.