מדגסקר

מדגסקר, האי הקסום באוקיאנוס ההודי, אם לומר את האמת אינו שונה בהרבה מהנופים המצוירים אותם התרגלנו להכיר מסרטי האנימציה "מדגסקר" גם הלאמורים הנפלאים על שלל המינים הנדירים שלהם המפארים את האי ממש כמו בסרט הפכו את מדגסקר לסמל. במדינת האי שאינה מפותחת ובעלת השטחים העצומים שהוקדשו לשמורות טבע יש מיני צמחים ובעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה וניתן לראותם בקבוצות כה גדולות רק בחלקים אלה של הגלובוס. אז נכון הדרכים קצת משובשות, יש הון יתושים ומזג האוויר טרופי, אבל מדגסקר היא חלום של טבע, של הרפתקאות ושל עולם בראשית.
 
מדגסקר – כרטיס ביקור

שם: רפובליקת מדגסקר (Republic Of Madagascar)
עיר בירה: אנטננריבו (טאנה)
משטר: רפובליקה
שטח: 587,041 קמ"ר
אוכלוסייה: 21,926,000 נפש
שפה: מלגשית, צרפתית, אנגלית
מטבע: אריארי
אקלים: במדגסקר שלושה אזורי אקלים, אקלים טרופי לח ורווי משקעים במזרח ובצפון, אקלים חמים וצחיח באזורים הפנימיים של האיים ואקלים טרופי יבש וצחיח בדרום מערב המדינה. עונת החורף היא העונה היבשה בעוד עונת הקיץ היא העונה הגשומה ועמוסת גשמי המונסון. העונה הגשומה היא מחודש נובמבר ועד חודש מרץ ואילו העונה היבשה היא מאפריל עד אוקטובר.
תחבורה:  ההגעה למדגסקר אינה קלה במיוחד, אין טיסות ישירות מישראל ועל כן ניתן לטוס עם טיסת קישור (Connection)מיוהנסבורג בדרום אפריקה, מניירובי בירת קניה או מיעדים נבחרים באירופה. כל הטיסות מגיעות לשדה התעופה הבינלאומי בבירה טאנה. תחבורה פנימית במדגסקר אף היא אינה עניין פשוט. טיסות פנימיות בחברת Air Madagascarמקשרות את הבירה טאנה עם יעדים מרוחקים ונידחים (ישנם מקומות אליהם ניתן להגיע רק במטוס) עם זאת בתחבורה יבשתית קיימים קשיים רבים כי דרכים רבות במדינה אינן סלולות כלל. ניתן לנוע באמצעות Taxi-Busסוג של אוטובוס היוצא בעיקר בשעות הצהריים לנקודות שונות ברחבי האי. הנסיעה בו איטית מאוד ולא נוחה וצפויות הרבה תקלות בדרך כמו בורות, אזורים בוציים או הצפות של דרכים (בעיקר בעונת המונסונים). ניתן לנסוע גם באמצעות נהג מונית או לשכור רכב (אך הרכב במדגסקר נשכר עם הנהג).
 
מדגסקר – מידע כללי

רפובליקת מדגסקר היא מדינת איים המצויה אל מול חופיה המזרחיים של יבשת דרום אפריקה באוקיינוס ההודי. מיקומה של מדגסקר הבנויה ממספר איים היא מול מדינת מוזמביק. מדגסקר בנויה מאי גדול ומרכזי (המדורג כאי הרביעי בעולם בגודלו) ועוד מספר איים קטנים בהם ההתיישבות דלילה יחסית. עיר הבירה של מדגסקר מכונה אננטריבו או בקיצור "טאנה" בפי המקומיים.
 
מדגסקר נחשבת לאחת המדינות העשירות ביותר מבחינת צמחים נדירים ובעלי חיים שלא ניתן למוצאם בשום מקור אחר בעולם. ארגוני סביבה ירוקים מוצאים את מדגסקר כייחודית במדינה בכל תחומים אלו ורבים מחובבי הטבע נוהרים אל המדינה על מנת לחזות במגוון הצמחייה ובעלי החיים ובראשם הלמור שהוא אחד מסמליה המפורסמים של מדגסקר אשר ניתן למצוא אותו בטבע בעיקר רק במדינה זו ולא במקומות אחרים על פני הגלובוס.
 
מדגסקר מפורסמת בעולם גם בזכות אתרי הצלילה היפים שלה, צוללנים רבים מגיעים אליה על מנת לצלול באתרי הצלילה הפרוסים לאורך האיים השונים של מדגסקר. סביב אזורי התיירות ישנן סוכנויות צלילה רבות ובתי ספר לצלילה המספקות ציוד והדרכה לצלילה באתרים המרהיבים המאפשרים צלילה בדרגות קושי ומקצועיות שונות.
 
מדגסקר – קצת היסטוריה

המתיישבים הראשונים במדגסקר הגיעו אליה כנראה במאה הרביעית לספירה והיו מאזור דרום אסיה (בעיקר מאזור אינדונזיה). האירופאי הראשון שגילה את האי מדגסקר היה הפרוטוגלי דיוגו דיאז במאה ה-16. עם זאת ההתיישבות האירופאית הקולוניאליסטית הראשונה על האי הייתה רק במאה ה-17. הקולוניה הראשונה הייתה צרפתית. לאורך השנים היו מספר מאבקים על השליטה באי בין צרפת ובריטניה אך ככלל ניתן לומר שרוב שנות הכיבוש הקולוניאליסטי והנוכחות האירופאית במדגסקר הייתה צרפתית ונוכחות זו ניכרת עד היום הן בשפה הצרפתית הרווחת במדינה, הן בתרבות והן במאכלים מהמטבח הצרפתי הפופולאריים מאוד במדגסקר עד היום.
 
לאורך המאה ה-20 היו מספר התקוממויות עממיות במדגסקר שהייתה עוד קולניה צרפתית על מנת לזכות בעצמאות ולהשתחרר מהשלטון הצרפתי. עם זאת רק בשנת 1958 זכתה מדגסקר (אז נקראה בשם הרפובליקה המלגשית) לאוטונומיה תחת צרפת ובשנתיים אחר כך הוכרזה עצמאותה המלאה תחת השם "הרפובליקה המלגשית". את שינוי שמה ל"רפובליקת מדגסקר" ביצע העם המלגשי רק בשנת 1976.
 
מדגסקר – מה לראות ומה לעשות?

אנטאנאריבו (Antanarivo)  בירת מדגסקר המכונה בקיצור גם "טאנה" היא העיר הגדולה ביותר במדינה. היא עיר צפופה עמוסה ורועשת והאווירה בה מאוד שונה מהאווירה הכפרית המאפיינת את רוב מדגסקר. מטיילים רבים לא מתעכבים בטאנה יותר מידי זמן אלא משתמשים בה כתחנת מעבר והתארגנות לאחר הנחיתה במדינה. אם יש לכם זמן לבקר בטאנה מומלץ לבקר באזור השווקים של העיר. בעבר היה זה אזור מרכזי שנקרא שוק זומה (Zoma)אך קיום יש מספר שווקים קטנים המאפשרים לטעום ולהריח את ניחוחות התבלינים של מדגסקר (הידעתם שמדגסקר היא יצאנית הוניל הגדולה ביותר בעולם? 70% מהווניל העולמי מגיע ממדגסקר). אזור נוסף מומלץ לביקור הוא הגנים הבוטניים והזואולוגיים זימבאזאזה (Tsimbzazaz). מדגסקר ידועה במיני הצמחים והעצים היפים והנדירים שבה שהמפורסם בהם הוא עץ הבאובב המוכר לכולנו מהספר הקלאסי "הנסיך הקטן", בנוסף יש בה מיני בעלי חיים נדירים כמו זנים שונים של למורים. בגני זימבאזזה תוכלו לראות את כל אלו תחת אזור מתוחם אחד. כמובן שאם תגיעו בהמשך טיולכם אל הג'ונגלים ושמורות הטבע הפתוחות ייתכן ותזכו לראות גם את החיות בטבע, אך במידה ותפספסו תוכלו להשלים את הצפייה בהם בגנים אלו.

האי נוסי בי (Nosy Be) אחד מאתרי התיירות והנופש המפורסמים במדגסקר הוא האי נוסי בי הממוקם צפונית לאי המרכזי והגדול של מדגסקר. האי הפך להיות במרוצת השנים לאתר נופש פופולארי לאירופאים רבים הכובשים אותו בעונת התיירות (חודשי האביב והקיץ). האי נוסי בי קנה את שמו בעיקר בזכות החופים הנפלאים שלו הרוגע והים הכחול המרהיב. הוקמו בו לאורך השנים כפרי נופש ולאורך חופיו התפתחה תעשיית נופש שוקקת, של פעילויות ימיות, שייט, בתי ספר לצלילה ועוד.

נוסי קומבה (Nosy Komba) זהו אי קטן המצוי בטווח שבין האי מדגסקר הגדול לבין האי הקטן והמוכר נוסי בי. נוסי קומבה הרבה יותר קטן והרבה פחות מוכר ומתוייר משכנו נוסי בי ואולי זהו סוד קסמו. פירוש שמו של האי הוא "אי הלאמורים" ונחשתם נכון, קיימת אוכלוסיית למורים גדולה ומרהיבה. הלאמורים מסתובבים חופשי ברחבי האי ומאוד ידידותיים לתיירים המאכילים אותם (זהו כיום מקור התזונה המרכזי שלהם ולכן הם שמחים לקשר עם בני האדם). מומלץ מאוד לבקר במקום ולהתרשם מהטבע הקסום שעל האי.

פארק לאומי "הר הענבר" (Montagne d`Ambre) אחד מהפארקים הלאומיים המפורסמים במדגסקר הוא פארק הר הענבר המתפרש על פני 182 אל דונם בצפון באי מדגסקר. הוא קרוי על שם האזור של ההרים הוולקניים שקיימים בשטח הפארק. ניתן לטייל במסלולי ההליכה המסומנים הרבים בכל האזור. הפארק ידוע בצמחייה הייחודית הפזורה בו ובשבעה מיני לאמורים שונים המסתובבים חופשי ברחבי השמורה. פרט ללמורים יש עוד המון בעלי חיים נדירים שניתן לפגוש. הפארק מותאם לתיירים ויש בו אזורי קמפינג ואפילו אכסניה, כך שתיירים רבים מוצאים אותו מתאים ונוח לטיולים.

הפארק הלאומי צינגי דה במראחה (Tsingy de Bemaraha)  זהו הפארק הלאומי הגדול ביותר במדגסקר המתפרש על פני שטח עצום של כמיליון וחצי דונמים של קרקע ונופים מרהיבים עליהם צומחים מיני צמחים רבים ובעלי חיים רבים מהלכים ברחבי השמורה. את השמורה חוצה נהר המאנאמבולו שמהווה עורק טיול מרכזי בשמורה כאשר מי שמתעצל לצאת למסלולי הליכה ברגל יכול להצטרף לשיט לאורך האגם ולזכות במבט על חלקים רבים בשמורה מבעד לקאנו המסורתי המנווט על ידי בן המקום. השמורה הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי ומאז היא זוכה לפופולאריות רבה בקרב תיירים. הבעיה של השמורה היא בהיותה מרוחקת מרוב אזורי היישוב והבירה טארה והנסיעה אליה אורכת זמן רב. עם זאת הדרך הטובה להגיע אליה בעונת התיירות (עונת הקיץ) היא בטיסה אל יעדים מיושבים לא רחוקים ממנה אחרת עם רכב/ טקסי באס זה עתיד לקחת לכם המון זמן!

 
 
מדגסקר-  דברים שחשוב לדעת וכדאי לזכור

אשרות כניסה וויזות: ישראלים צריכים אשרת כניסה (ויזה) על מנת להיכנס למדינה. עלות הנפקת ויזה 100 ₪. הויזה היא לשלושה חודשים וניתן להאריכה גם בבירה טאנה. בישראל ניתן להנפיק את הויזה בקונסוליית מדגסקר. למי שמגיע למדינה מקניה יכול לעשות זאת גם בשגרירות מדגסקר בניירובי הבירה. ניתן להנפיק את הויזה גם בכניסה למדינה בשדה התעופה, אך קחו בחשבון שהשליטה באנגלית במדינה דלה ולכן ייתכן ועדיף להיערך עם העניין מבעוד מועד.

בריאות: באזורים רבים במדגסקר רווחת מחלת המלריה (בעיקר באזורים הגשומים של היערות), יש להצטייד בתרופות נגד מלריה ולהתחסן בחיסונים על פי המלצות מרפאות המטיילים בישראל. כדאי להביא מישראל תכשירים נגד יתושים ומזיקים אחרים, כמו גם להצטייד בכילה בה ניתן לישון ושתגן עליכם מעקיצות יתושים בלילה. בנוסף עלוקות רווחות מאוד באזורי הג'ונגלים ועלולות להכניס זיהומים אל הגוף. מים זורמים אינם ראויים ברוב המקומות לשתייה וסובלים מזיהום ועל כן מומלץ לשתות רק מים מינרלים או מים מסוננים.  

חשמל: מתח החשמל הוא בין 110-220 וולט (השינויים הם בהתאם לאזורים במדינה).

ביטחון: האזורים הכפריים במדגסקר בטוחים יותר ונינוחים יותר. הבירה טאנה היא המקום ההומה יותר ולפיכך גם עולה בו הסכנה לכייסים או שודדים אם כי היא אינה רווחת בצורה קיצונית יותר מבירות אחרות. באופן כללים אנשי מדגסקר (המלגשים) הם אדיבים ונחמדים ואין צורך לחוש חוסר ביטחון יתר על המידה.

צילומים: Bernard Gagnon, luc legay, Chris, Frank Vassen