מנדליי, מיאנמר (בורמה)- Mandalay

מנדליי היא עיר המלכים האחרונה של בורמה. במנדליי בא אל קיצו תור הזהב של ממלכת בורמה. את הארמונות שנבנו בה הספיקו המלכים לאייש עשרות שנים בודדות בלבד, אך העושר והיופי הרב עוד ניכר ברחובותיה, זאת לצד התפתחות מוצאת והפיכתה של מנדליי המודרנית לעיר סואנת המאופיינת לצד הפגודות המסורתיות גם בבניה מודרנית ומערבית.

מנדליי – כרטיס ביקור
שם: מנדליי
מדינה: מיאנמר (בורמה)
שטח: 43 קמ"ר
אוכלוסייה: 1,034,000 נפש.
מטבע: קיאט
שפה: בורמזית

מנדליי – מידע כללי
מנדליי היא אחת הערים החשובות ביותר במיאנמר. היא נחשבת לעיר האחרונה בה ישבה ממלכת בורמה ומשם שלטה על הממלכה הבורמזית לפני התחלת הכיבוש הבריטי על בורמה במאה ה-19. היא נחשבת לעיר השנייה בגודלה במיאנמר, אך נחשבת לעיר המודרנית ביותר. היא מאופיינת בבניה חדשנית ומודרנית (שוב הכל יחסי… לא להיסחף…), תחבורה עמוסה ושאון שאף כרך מערבי לא היה מתבייש בו. יחד עם זאת מיקומה הפסטוראלי על גדות נהר האיוואדי והמקשים היפים הפזורים בה מצליחים עדיין לשמר את האווירה האוטנטית של הערים הבורמזיות הקלאסיות בייחוד שמנדליי זוכה כאמור למעמד של עיר מלכותית- בה שכנו המלכים, בה היה ארמון המלך הבורמזי ושם נהגו אנשי השלטון והמלוכה לקיים את הטקסים והפולחנים שלהם ומכאן שמקדשיה של מדנליי יפים ומפוארים במיוחד.

מנדליי- מה לראות ומה לעשות?

גבעת מנדליי (Mandalay Hill)- גבעת מנדליי היא גבעה נישאה מעל העיר עצמה באזור השכונות הצפוניות. הגבעה מתמרת לגובה של 230 מטרים ומכוסה כולה יער טבעי. בין העצים ניתן להבחין בשורה של מקדשים, פגודות ומבני דת מרשימים. נתחיל מהפרס- ממעלה הגבעה ניתן לחזות בנוף המרשים של כל העיר מנדלי ממעוף הציפור, בפסגתה ניתן גם לבקר בשורה של פגודות יפיפיות ואם זה לא מספיק יש גם קיוסק (שזה לא מה שיגרום לכם להתלהב) את הפרס תשיגו אם תסכימו לטפס למעלה הגבעה או בשביל מתפתל או בכ-1500 מדרגות שסותתו במיוחד עבורכם ממרגלות הגבעה ועד פסגתה.

ארמון הזהב המלכותי (Mya Nan San Kyaw)- הארמון הבנוי ומעוצב יותר כטירה מבוצרת נבנה במאה ה-19 על ידי המלך הבורמזי שהספיק לשבת בו לשלוט ממנו על הממלכה הבורמזית מספר שנים מועט יחסית עד שנפלה הממלכה בידי השלטון הקולוניאליסטי הכובש של בריטניה. הארמון נבנה בצורת יעד מבוצר ובנוי לתלפיות. תוכלו להבחין במגדלי השמירה הרבים הפזורים לאורך החומה המקימה את הארמון ולחפיר מוצף המים שנועד למנוע כניסה של אורחים בלתי רצויים לתוככי הארמון. לימים כאשר השתלטו היפנים על חלקים מבורמה והתבצרו בארמון המוזהב הפגיזו הבריטים את הארמון בפצצות ואש כבדה עד שהוא כמעט נחרב לגמרי. בסופו של דבר עם תום מלחמת העולם השנייה (1945) נכנסו הבריטים אל תוככי הארמון שהיה אז עיי חורבות והשיבו את שליטתם גם בו. עם קבלת עצמאותה של בורמה בשנת 1948 החלו לבצע עבדות שיקום בארמון כחלק מהעלאת המורל הלאומי ושיקום הלאומיות של העם הבורמזי לאחר עשרות שנים של כיבוש. הארמון שתבקרו בו היום ברובו משוחזר בשחזור נאמן למקור שכן עבודות הבנייה והשחזור נעשו על סמך תמונות ושרטוטים שנמצאו אודות הארמון המוזהב המקורי.

מנזר ארמון הזהב (Shwe NanDaw Kyauang)- המנזר שנבנה בתחילה כחלק מהארמון המוזהב במאה ה-19 הוצא מתוך החומות בידי יורשו של המלך מינדון-מין בונה הארמון על מנת להפוך אותו לאחוזת הקבר עבור המלך המנוח. בכך למעשה חרץ היורש את גורלו של המנזר והפך אותו לשריד היחידי שלימים ישרוד את השרפה הקשה שהתחוללה בארמון המוזהב לאחר ההפצצות הכבדות של הבריטים בשלהי מלחמת העולם. כיום ניתן לבקר במנזר (תמורת תשלום כמובן) ולראות את הפאר ואת סגנון הבנייה הייחודי. לצד הפיכתו לאתר תיירות מהחשובים במנדליי ממשיך המנזר גם לתפקד כביתם של הנזירים וניתן כמובן לפגוש אותם בעת הסיור במקום.

נהר אירוואדי (Irrawaaddy River)- נהר האירוואדי שימש במשך שנים כאמצעי התחבורה (או יותר נכון השיט) המרכזי של מנדליי ואפשר לה במידה לא מועטה להיות עיר מלכותית בכך שקישר אותה עם יעדים חשובים ברחבי הממלכה לרבות העיר יאנגון (היום הבירה) וגם עם הפתח לים. גם היום כמו בעבר משמש הנהר עורק תחבורה מרכזי לתחבורה הימית של אנשי מנדליי, גם היום משיטים סחורות על גבי הנהר בין מנדליי לבירה יאנגון וכמו סחורות גם תיירים יכולים לשוט בין שתי הערים על גבי סירות תיירים מיוחדות שמופעלות בידי המקומיים. לאלו המתכננים להגיע לבירה השיט על מימי הנהר יכול להיות גם חוויה תיירותית נחמדה וגם אמצעי תחבורה יעיל שאינו נופל מאמצעי התחבורה היבשתיים שמבקרה הספציפי לא בהכרח עדיפים.

הגנים הזואולוגיים של יאדאנבון (Yadanabon Zoological Gardens)- הגנים הזואולוגים הם למעשה גן חיות קטן הממוקם בין ארמון מנדליי לבין גבעת מנדליי. גן החיות נפתח לקהל הרחב בשנת 1989 וכיום הוא מונה כ-300 בעלי חיים שונים. לאחרונה נפתח במקום חלק מיוחד שנועד לשמור על זנים מיוחדים של צבים המצויים בסכנת הכחדה. ניתן לבקר במקום תמורת תשלום סמלי.