קוריאה הדרומית (דרום קוריאה) – South Korea

סיפורה של דרום קוריאה הוא סיפור שיכול להיות קרוב ליבו של כל ישראלי. טריטוריה אחת שחולקה לה באמצעה בעקבות סכסוך עקוב מדם בין שני עמים שנלחמו ביניהם על תפיסות עולם ודרך חיים. שיטת ה"הפרד ומשול" שהונהגה בין קוריאה הצפונית לקוריאה הדרומית משתדלת להחזיק מעמד ומתנהלת במתיחות תוך שאיפה לשלום וליישוב הסכסוך. ובין השיחות על שלום ומלחמה מנהלת הרפובליקה הדרום קוריאנית חיים שלמים של נורמאליות- הופכת יותר ויותר לאחת הכלכלות החזקות ביבשת אסיה וככזו גם פותחת את שעריה יותר ויותר אל התיירים ממדינות המערב שבאים אליה מתרשמים מיופייה ומאורח החיים המשתדל לשלב באופן מושכל את תרבות המזרח עם הקדמה המערבית.

קוריאה הדרומית – כרטיס ביקור
שם מלא: רפובליקת קוריאה
יבשת: אסיה
עיר בירה: סיאול
שפה רשמית: קוריאנית
משטר: רפובליקה
שטח: 99,720 קמ"ר
אוכלוסייה: 48,636,000 נפש
דת: בודהיזם, שמאניזם, תורת קונפוציוס ונצרות.
מטבע: וון דרום קוריאני
חשמל: 110/220 וולט
שעון מקומי: השעון המקומי בדרום קוריאה מקדים את שעון ישראל ב-7 שעות (כלומר יש להוסיף 7 שעות על השעה בישראל).
אקלים: האקלים של קוריאה הדרומית מאופיין בעונת מונסונים גשומה ורטובה בקיץ ועונה קרה ויבשה בעונת החורף (בין החודשים נובמבר למרץ). כלומר ככל שחם יותר בקוריאה יש יותר סיכוי שתתקלו בגשם ואילו ככל שקר יותר יש סיכוי שהשמיים יהיו בהירים. העונה הטובה ביותר לטיול בקוריאה הדרומית היא דווקא הסתיו (חודשים ספטמבר-נובמבר). בעונה זו השמש זורחת מחד ומאידך לא קר מידי. גם החורף היא עונה נפלאה לטיול בקוריאה הדרומית- אז רובה מכוסה שלג והמראה של המקדשים המכוסים במעטה קטיפה לבן הוא מרהיב במיוחד, אך זכרו שאז הטמפרטורות צונחות מתחת לאפס ויש להתארגן בהתאם.

קוריאה הדרומית – מידע כללי
קוריאה הדרומית או בשמה הרשמי והמלא: רפובליקת קוריאה היא מדינה במזרח אסיה הממוקמת על חצי האי קוריאה בחלקו הדרומי (חלקו הצפוני שייך ליריבתה הקשה של קוריאה הדרומית- קוריאה הצפונית שהיא מדינה קומוניסטית טוטליטארית ומסוגרת). קוריאה הדרומית גובלת בגבולה הצפוני עם קוריאה הצפונית, אזור זה הוא גבול "חם" מאוד ואינו רגוע מבחינה ביטחונית. בין שתי "הקוריאות" ניצחת מלחמה קרה שנוטה להתחמם חדשות לבקרים ועל כן עדיף להתרחק מאזור הגבול הצפוני של המדינה. ביתר גבולותיה מוקפת קוריאה הדרומית בים שמעבר לו היא גובלת במערב בסין במזרח ביפן. רוב המטיילים שמגיעים לבקר בקוריאה נותרים בבירה סיאול וממאנים לצאת ממנה אל עבר שלל האתרים המרהיבים, ההרים הנישאים והמקדשים הייחודיים שלקוריאה יש להציע. קוריאה הדרומית שנמצאת בתווך בין סין, יפן וקוריאה הצפונית נלחמת יום יום על קיומה ועל הלגיטימיות שלה להיות רפובליקה עצמאית. על כן ההיסטוריה של המדינה רצופה במלחמות ומאבקים שמכל אלו יצאה קוריאה מחוזקת ועצמאית וזאת מייחסים הקוריאנים לייחודיותם כאומה לאומית מאוחדת ומלוכדת.

קוריאה הדרומית – קצת היסטוריה
תא השטח של קוריאה ידע מהפיכות ותהפוכות לאורך כל ההיסטוריה. חצי האי היה יעד תמידי לכיבושים ולניסיונות השתלטות מצד הסינים, היפנים והממלכות השונות שאכלסו את הטריטוריות שהקיפו את חצי האי הקוריאני לאורך כל ההיסטוריה.

על פי עדויות ארכיאולוגיות מתארכים את העלייה האנושית הראשונה על הקרקע של חצי האי הקוריאני בתקופה של 30 אלף שנים לפני הספירה. היו אלה שבטים אסיאתים שהגיעו לחצי האי והתיישבו בו. במרוצת השנים סבלו השבטים מלחצים שהופעלו עליהם מצד סין ממערב ויפן ממזרח מה שגרם להם לגבש זהות קוריאנית ייחודית משלהם.

במאה ה-16 ניטלה העצמאות הקוריאנית והסינים השתלטו עליה והשליטו בה משטר סיני קפדני הדוק שהוביל לסגירתה של קוריאה מן העולם החיצון. הממלכה הקוריאנית הסינית הייתה בלתי מוכרת וידועה לעולם המערבי וגבולותיה היו חסומים מפני המערב. בשנת 1910 בא הקץ על השלטון הסיני בקוריאה. יפן נטלה על השליטה על חצי האי הקוריאני והחזיקה בו במשטר כובש מדכא, קשה ואכזרי עד תום מלחמת העולם השנייה. בתום מלחמת העולם השנייה לאחר תבוסתה של יפן ניטלה השליטה בקוריאה מיפן ולראשונה חציה אי הקוריאני חולק לחלקו הצפוני וחלקו הדרומי. בחלקו הצפוני שלטה ברית המועצות ובחלקו הדרומי ארצות הברית.

בשנות ה-50 הוחלט לקיים בחירות שיכריעו את גורלו של חצי האי, אך בפועל נערכו הבחירות באופן דמוקרטי רק בדרום. בשנת 1953 פלשו כוחות הצפון אל הדרום מה שפתח את מלחמת קוריאה שהייתה לאחת המלחמות הקשות שידע האזור תוך התערבות מאסיבית של כוחות אמריקאים וסובייטים שהשתמשו באזור כמעין זירת התכתשות ביניהן על השליטה בעולם. בתום המלחמה חולקה קוריאה באופן רשמי לשתי מדינות עצמאיות נפרדות. בדרום כוננה רפובליקה דמוקרטית בהשפעת המערב ובראשו ארצות הברית ובצפון מדינת קומוניסטית טוטליטרית בהשפעת ברית המועצות הסובייטית.

בהכרזה על עצמאותה לא באו ימי השלום על קוריאה הדרומית. החלום על רפובליקה דמוקרטית נגוז במהרה ובמהלך 50 השנים שיבואו לאחר מכן היא תדע מהפכות פוליטיות ומשטרים שהפילו זה את זה באופ תכוף. היו בה משטרים צבאיים, משטרים אזרחיים ומלחמות אזרחים עקובות מדם עד שבשנת 1987 כונן בה בסופו של דבר מסטר דמוקרטי אשר משתדל לשמור את יציבותו עד לימים אלו. קוריאה החלה להיפתח יותר ויותר על המערב כלכלתה הפכה להיות יציבה והייצור התעשייתי בה שהפך אותה להיות אחת המדינות הדמוקרטיות המשפיעות ביותר ביבשת אסיה ולאחת הכלכלות היציבות ביותר באזור.

על אף הפיצול בין שתי הקוריאות (הצפונית והדרומית) אנשי הדרום לא הפסיקו לחלום על יום האיחוד המיוחל בין שתי המדינות. על אף שנוכח המתיחות בין שתי המדינות על רקע ביטחוני ואידיאולוגי, היום בו תהיה קוריאה אחת ומואחדת נראה רחוק, אך שיחות השלום או המגעים הראשוניים לנסות ולקיים נורמליזציה באזור ממשיכים ומתקיימים בין שתי המדינות באיטיות רבה במאמץ לנסות ולמצוא פיתרון למשבר הדיפלומטי באזור.

קוריאה הדרומית – גיאוגרפיה וסביבה
קוריאה הדרומית יושבת כאמור על חלקו הדרומי של חצי האי הקוריאני. בעקבות ההתפתחות ההיסטורית למודת הסבל הכיבושים והמלחמות שנתקיימו על אדמתה של קוריאה, המדינה ידעה גם לא מעט סבל בתחום האקולוגי דבר שהתבטא בהרס קשה של אוצרות הטבע שלה על ידי הכובשים הסינים והיפנים שלאורך שנים גזלו את רוב המתכות ואוצרות הטבע שהיו קיימים בקוריאה באמצעות כרייתן באופן מאסיבי על מנת להשתמש בהן במאמץ המלחמתי שלהן, כמו כן עצים רבים נכרתו ויערות רבים בוראו באופן מואץ מה שהביא לחורבן גדול של יערות דרום קוריאה שבעבר כיסו שטחים נרחבים של המדינה. כיום לאחר תום הלחימה מתקיימים מאמצים רבים של ממשלת הרפובליקה הדרום קוריאנית על מנת לנסות ולייער מחדש את השטחים שנפגעו על מנת לתרום למאזן האקולוגי ולשקם את קהילות בעלי החיים שנחרבו במהלך בירוא היערות.

הנוף בחלקה הצפוני של המדינה מתאים עצמו יותר ויותר למזג האוויר הקר יותר ולתנאי השטח הקשים השוררים במקום. ההרים הגבוהים והמושלגים מאופיינים באקלים אלפיני ובו ניתן גם למצוא חיות בר המתאימות עצמן לסגנון חיים זה כמו דובים שחורים צבאים ואיילים. בדרום המדינה לאורך קו החוף האקלים ממוזג וטרופי יותר, אחוזי הלחות גבוהים ועל כן צורות החיים שם מותאמות אף הן לתנאי המקום.

במסגרת מאמצי השיקום של הטבע הדרום קוריאני הכריזה ממשלת הרפובליקה זה מכבר על מספר פארקים לאומיים המנסים לאצור בתוכם את אוצרות הטבע והנופים היפים של דרום קוריאה, ועל אף שמטיילים רבים נוהגים להישאר רק בחתומי הערים האורבאניות של המדינה, בדגש על הבירה סיאול, יש לא מעט פארקים לאומיים וטרקים נפלאים שכדאי לעשות באזור דרום קוריאה.

דרום קוריאה – קצת תרבות
התרבות בדרום קוריאה מאופיינת באימוץ תורת קונפוציוס שהיא תורת מוסר שפותחה בסין המדגישה את החינוך לערים של מוסר, לכידות חברית, כיבוד אב ואם, ערכי צדק שלום, עזרה לנזקקים וסולידאריות חברתית. האימוץ הנרחב של תורת קונפוציוס ברחבי קוריאה הדרומית ניכר באופיים ובאופי התנהלותה של המדינה ושל תושביה שעל אף היותם למודי סבל ומלחמות מסרבים לומר נואש, להיגרר אל הציניות ואובן האמונה וממשיכים להאמין שערכים אלו יובילו אותם אל ההצלחה. רבים מהאזרחים אגב מייחסים את הצלחתה של דרום קוריאה בשנים האחרונות מבחינה תעשייתית, את צמיחת הכלכלה, והפיכתה לאחת המדינות המשפיעות במזרח אסיה לדבקותם בערכים של תורת קונפוציוס שהפכה אותם לעליונים יותר הן מבחינה אישית והן מבחינה לאומית.

עקב שנות הכיבוש הרבות שעברו על קוריאה השפעות סיניות ויפניות ניכרות בתרבות הקוריאנית. השפעות אלו באות לידי ביטוי בתוצרי התרבות והאומנות הקוריאניות, ובמטבח הקוריאני. התרבות הקוריאנים כוללת מגוון של אומניות ומלאכות יד לצד תרבות מוסיקאלית מפותחת שיש בה השפעות עממיות סיניות ויפאניות. תרבות הפולקלור הקוריאנית מורכבת ממוסיקה מסורתית (ולרוב צורמת לאוזן המערבית) שילוב של ריקודים מסורתיים עם תלבושות עממיות, ריקודי מסכות ועוד.

הבנייה בדרום קוריאה משקפת אף היא את התרבות המקומית. יש בדרום קוריאה מקדשים ופגודות רבות הבנויות על פי המסורת הדתית הן של תורת קונפוציוס והן של הבודהיזם. יש ברחבי המדינה ובסיאול הבירה מקדשים מרהיבים המזכירים במקצת את המקדשים הבודהיסטים שמאפיינים גם את סין וטיבט אך עם טוויסט קוריאני ייחודי בסגנון הבנייה והעיצוב.

המטבח הקוריאני ניזון הן מהשפעות סיניות והן מהשפעות יפניות. למי שאינו אנין טעם יראה המטבח כמטבח סיני או ככזה המגיש אוכל סיני כפי שהוא מוכר בתצורה הישראלית שלו. המאכל הלאומי הקוריאני הוא הפולגוגי (Pulgogi) זהו למעשה בשר בקר החתוך לנתחים המושרים ברוטב סויה, שמן סומסום וצ'ילי המוקפים עם ירקות ומוגשים עם אורז בצידם. כמיטב תרבות המזרח גם הקוריאנים אוהבים לשתות תה ירוק (לרוב הוא נתפס בעיננו המערביים כתה דלוח וחסר טעם). כמובן שכיום נוכח ההתפתחות של קוריאה אל המערב בערים הגדולות ניתן למצוא את כל רשתות המזון המהיר המערביות ולא צריכים להפקיר את הקיבה שלכם לאוכל המסורתי והעממי- אל דאגה, מקדונלדס יש כמעט בכל קרן זווית.

דרום קוריאה מושכת אליה תיירים רבים אשר נותרים בגדרי העיר סיאול, שהיא אומנם בירה מרתקת ומאוד מגוונת המהווה מעין מקרוקוסמוס של דרום קוריאה כולה- היא משלבת ישן וחדש, קדמה ומסורתיות השלובים באופן מרתק זה לצד זה, אך עם זאת היא אינה תמצית של קוריאה כולה. מחוץ לערים הגדולות יש טבע ונופים עוצרי נשימה המציעים מגוון מסלולי טיול ברחבי הפארקים הלאומיים. ישנם מסלולים לטיולים ברגל, מסלולים לטיולי שטח באופניים ומסלולים רכובים. באזורים ההרריים ישנם גם מספר אתרי סקי מומלצים שכאשר ההרים מתכסים במעטה לבן (בדרך כלל בעונת סקי שבין דצמבר למרץ) נפתחים לקהל הרחב ומושכים אליהם תיירים רבים כמו גם אלפי קוריאנים נלהבים.

דרום קוריאה – דברים שחשוב לדעת וכדאי לזכור!
ויזות ואשרות כניסה: תושבי ישראל אינם צריכים וויזה או כל אשרת כניסה מיוחדת לטיול של עד כשבועיים ברחבי המדינה, מעבר לכך נדרש אישור.
מחלות וסכנות בריאות: ככלל הרפובליקה של דרום קוריאה נחשבת למדינה מפותחת מבחינת מערכת הבריאות שבה, ולא קיימות התראות על סכנות בריאות ייחודיות. עם זאת ככל שאתם מתכננים לטייל פחות באזורים העירוניים ובערים הגדולות שהן בטוחות לגמרי ורוצים לצאת אל אזורי הטבע והיערות מומלץ להיוועץ עם מרפאות המטיילים בטרם יציאתכם לטיול ולבדוק התראות בריאות באזורים ספציפיים.
חשמל: 110/220 וולט
שעון: השעון המקומי בדרום קוריאה מקדים את שעון ישראל ב-7 שעות.
מטבע: וון דרום קוריאני
עלויות מחייה: דרום קוריאה אינה מהזולות שבמדינות מזרח אסיה, רמת החיים כאן בעיקר במרכזיה ערים גבוהה ויקרה בהתאם. אין מדובר על עלויות המשתוות לאורח החיים של תייר באירופה, עם זאת הכינו את עצכם להוצאות של כ-50$ לאדם ליום. במחיר כזה תוכלו להסדר באופן יחסית נוח ומבלי לרוקן באופן קיצוני מידי את התקציב שלכם.
תחבורה: רשת התחבורה ברחבי מדינת דרום קוריאה טובה ומפותחת. ישנם מספר שדות תעופה בינלאומיים ומקומיים לטיסות פנים בין הערים הגדולות. עם זאת מטיילים רבים לא נוטים להשתמש בשירותי טיסות הפנים בין היעדים המרכזיים בדרום קוריאה ונוסעים באמצעות קווי התחבורה הציבורית בין אם באמצעות אוטובוסים ובין אם באמצעות רכבות שמקשרות בין רוב הערים הגדולות. על מנת להגיע לאזורים אזוטריים יותר עדיף להשתמש באוטובוסים שמגיעים כמעט לכל פינה ברחבי המדינה.