קפריסין – מידע כללי

קפריסין היא החו"ל הקרוב ביותר לישראל, אתר הנופש החביב ביותר עבור הישראלים שמעדיפים תמיד "קפיצה" קלה לחו"ל על טיסה ארוכה. והרי מה צריך הישראלי בשביל להיות מאושר בחו"ל? חופי ים מדהימים, שמש מלטפת, ים כחול, אתרי נופש מעולים ובזול, מרכזי תיירות, פאבים, מסעדות ומועדונים כמו גם טברנות יווניות וריקודי סירטאקי לצלילי בוזוקי יווני בקצב מסחרר. אך קפריסין היא גם גן עדן לחובבי טיולי השטח והאקסטרים מסלולים מעולים לטיולי ג'יפים משלימים את תמונה ועושים את האי היפיפה לשילוב מנצח של אקסטרים ושטח עם חופי ים שמש ושלווה.

קפריסין – כרטיס ביקור
שם: רפובליקת קפריסין
בירה: ניקוסיה
משטר: רפובליקה
אוכלוסייה: 788,450 נפש
שפה רשמית: יוונית וטורקית
מטבע: אירו (יורו- מטבע האיחוד האירופי)
אקלים: האקלים בקפריסין דומה מאוד לאקלים הארצישראלי המאופיין במזג אוויר ים תיכוני ובעונות שנה חופפות לאלו שבישראל. הקיץ בקפריסין חם מאוד ולח עם רוחות ולחות המגיעות מהים, ואילו החורף קריר (אך הטמפרטורות אינן יורדות אל מתחת לאפס לרוב). רוב המשקעים של קפריסין יורדים בחודשי החורף על אף שהיא אינה נחשבת לארץ גשומה ואחת לכמה שנים מתרחשת בה שנת בצורת בה כמות המשקעים נמוכה במיוחד.
תחבורה: בקפריסין מספר נמלי תעופה בינלאומיים בהן נוחתות טיסות ממגוון יעדים באירופה וגם מישראל. הדרך הנוחה והזולה ביותר היא להגיע בטיסת שכר (צ'ארטר). טיסות כאלה יוצאות מספר פעמים ביום מנמלי התעופה השונים ברחבי הארץ ונוחתות במגוון יעדים בקפריסין. אופציה אחרת היא להגיע בהפלגה לאחד מנמלי הים הרבים של קפריסין. בתוך המדינה נוח לנסוע בתחבורה ציבורית (אוטובוסים) הנוסעים בתוככי הערים הגדולות בכל ימות השבוע, פרט ליום א'. אופציה אחרת היא כמובן להסתייע בנהגי המוניות או לשכור
רכב פרטי– אופציה ריאלית עקב המחירים שאינם גבוהים במיוחד.

קפריסין – קצת היסטוריה
קפריסין זוהתה כבר משחר ההיסטוריה כתחנת מעבר ונקודת מסחר טובה המקשרת בין אירופה לבין המזרח התיכון ועל כן הרבה עמים ניסו להשתלט עליה, לשלוט בה ובכך לבסס את מעמדם מבחינה אסטרטגית באזור.

בעת העתיקה החזיקו בה הפניקים, האשורים, הפרסים, המצרים לאחר מכן הרומאים שאחזו בה כחלק מהאימפריה המזרחית (ביזנטיון), במהלך מסעות הצלב נכבשה ע"י ריצ'ארד לב-ארי שמכר אותה למסדר הטמפלרים הגרמניים שהם העבירו את הבעלות על האי לידי האביר הצרפתי גי דה לוזיניאן ששושלתו שלטה באי במשך 300 השנים הבאות עד לכיבושה ע"י האימפריה העות'ומאנית עם עלייתה במאה ה-15. האימפריה העות'ומאנית שלטה בה ביד רמה לאורך תקופה של כ-300 שנים עד שעם קריסתה של האימפריה בתום לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה קפריסין לקולוניה בריטית. הבריטים שלטו בקפריסין אך לא הצליחו לדכא את רגשות הלאומיות של הקפריסאים שלהן נמאס לעבור מיד ליד ולהיות תחת מרותם של כובשים זרים.

בתוככי קפריסין החלו לפעול שני זרמים מנוגדים לעצמאות לאומית: התושבים הטורקים בצפון המדינה החלו ללחוץ על התקרבות לטורקיה בעוד התושבים היוונים על התקרבות ליוון. הבריטים נכנעו בסוף ללחצים הלאומיים שהופעלו עליהם והעניקו עצמאות לקפריסין בשנת 1960. עם קבלת העצמאות פרצו מלחמות אזרחים קשות בין האוכלוסייה הטורקית לבין האוכלוסייה היוונית על האי מאחר שהנשיא הנבחר פעל להתקרבות ליוון, ורק האו"ם ששלח כוח שלום הצליח פחות או יותר לפשר בין הניצים אך גם זה לא לזמן רב.

עם ביצוע ההפיכה הצבאית ביוון ממשלת יוון הפילה את הנשיא המכהן בקפריסין והחליפה אותו בשליט מטעמה שבפועל נתן לממשלה היוונית לנהל את האי לפי האינטרסים שלה. הממשלה הטורקית לא ראתה זאת בעין יפה והגיבה בפלישה לחלקו הצפוני של האי תוך הכרזת עצמאות על ידי אזרחיו התורכים כרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין בשנת 1983. בפועל אף מדינה לרבות האו"ם לא הכירה ברפובליקה הזאת פרט לטורקיה שהעניקה לה תמיכה וסיוע כלכלי.

כיום מתקיימות בפועל בקפריסין 2 מדינות נפרדות, הרפובליקה של קפריסין שהאי המתוירת והמוכרת לנו כאתר התיירות הרשמי אליו נוסעים אלפי תיירים בשנה ואילו הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין שם המצב הפוליטי אינו ברור (על אף שלטענתם יש להם נשיא, פרלמנט חוקים וצבא). בשנים האחרונות נערכים מאמצים רבים מטעם האיחוד האירופי (בו חברה הרפובליקה הקפריסאית) לבצע שיחות שלם בין החלק התורכי לבין החלק היווני אך עד כה שלא בהצלחה מרובה.

קפריסין – גיאוגרפיה, על החי והצומח
קפריסין היא אי בים התיכון הממוקם דרומית לטורקיה וממערב לסוריה. האי מחולק כיום בפועל לשתי מדינות נפרדות- הרפובליקה של קפריסין בשני שליש האי הדרומי והרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין בשלישה הצפוני של האי (אך כאמור רק טורקיה מכירה בקיומה של מדינה זו).

מבחינת טופוגרפיה שני רכסי הרים חוצים אותו ממזרח למערב, רכס הרי הטרואודוס ורכס הרי קירניה. בין שני רכסי ההרים שוכן אזור מישורי עמק מזאוריה שהאדמה בו פורייה ומנוצלת ברובה לעיבוד חקלאי. החופים המקיפים כאמור את האי מכל עבריו מתחלקים לשני סוגים חופים סלעיים שפחות מתאימים לרחצה וחופים חוליים שהם האטרקציה התיירותית של קפריסין ולרוב אזורי הנופש ובתי המלון ממוקמים מן הסתם בקרבתם.

לפי ממצאים גיאולוגים נראה שקפריסין הייתה מאז ומתמיד אי ולא התנתקה מאחת היבשות ולכן התקיימו בה מזה אלפי שנים צורות חיים ייחודיות ובעלי חיים שהחלו להתפתח בה מראשיתה. גם הצמחים הצומחים על האי (פרט לגידולים החקלאיים כמובן) נוצרו על האי באופן טבעי לפני עשרות אלפי שנים. אוכלוסיית בעלי החיים והצמחייה צומצמו על האי באופן ניכר מאז החלה להתפתח התיירות הקפריסאית וזהו המחיר אותו משלם הטבע הקפריסאי לטובת הגידול בתיירות שכיום נחשבת לאחד הענפים הכלכליים המכניסים ביותר לכלכלה של קפריסין.

קפריסין- מה לראות ומה לעשות?
קפריסין היא בירת הנופש והתיירות של הישראלים. המוני ישראלים אוהבים "לקפוץ" לקפריסין להרגיש חו"ל במחירים זולים ולא להרחיק לכת (או שמא יש לומר טוס) יותר מידי. אתרי הנופש המופלאים הפזורים בעיקר בסמוך לחופי הים הזהובים עוצרי הנשימה של קפריסין הם למעשה האטרקציה המרכזית אליה נושאים פעמיהם המוני הישראלים הכובשים את קפריסין מידי קיץ. בסביבות החופים התפתחה תרבות תיירותית מערבית לכל דבר- אזורי בילוי, חופי ים, פעילויות ימיות אקסטרימיות מועדוני נופש, פאבים מסעדות ומה לא. יחד עם זאת לאוהבי ההיסטוריה פזורים ברחבי קפריסין שרידים היסטוריים לכל אותן תקופות כיבוש וכובשים זרים שהגיעו אל האי וניסו להטיל עליה את מרותם. ניתן למצוא כאן מקדשים יווניים, פסיפסים רומיים מרהיבים, מבנים מוסלמיים ומסגדים. הן הרפובליקה הקפריסאית בדרום והן הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין מטפחות ועמלות לחזק את הזיקה עם מדינות "האם" שלהן. הצד הטורקי מתקרב יותר ויותר אל טורקיה בעוד הצד היווני מתקרב ליוון ושתיהן מנסות למחוק כל זכר לשלטון הקולוניאליסטי הבריטי שרווח במקום. לכן טבעי שתראו בכל אחת מהמדינות מורשת תרבותית או של טורקיה או של יוון (תלוי באיזה אזור תטיילו). רוב התיירים המגיעים לאזור הרפובליקה הדרומית נהנים מטברנות יווניות, מוסיקה יוונית, המאכלים היווניים המסורתיים כמיטב המסורת היוונית.

אוהבי טיולי האקסטרים וההרפתקאות מגלים לאחרונה את הפן האקסטרימי של קפריסין. האי שפעם היה רק איזור נופש של רביצה אין סופית על החוף הופך יותר ויותר לאתר מועדף עבור ישראלים רבים שמגיעים לכאן לעשות טרקים רגליים באזורים ההרריים, אך בעיקר טיולי ג'יפים ומסעות 4X4 בהרים הקפריסאים. תחום זה הופך להיות פופולארי יותר ויותר והופך את החופשה בקפריסין למגוונת- לא רק בטן גב אלא גם קצת טיולי חול ואבק הרפתקניים.

למי שמעדיפים להישאר בקרבת החופים, אך עדיין מעדיפים קצת אקסטרים והפתקאות קו החוף מלא באטרקציות של ספורט ימי- גלישת גלים, רוח ומפרשיות, אתרי צלילה ושאר בילויים ואטרקציות מים פזורות לאורך החופים התיירותיים.

קפריסין- דברים שחשוב לדעת וכדאי לזכור
וויזות ואשרות כניסה: אין צורך באשרות כניסה מיוחדות לא לרפובליקה הטורקית ולא לרפובליקה היוונית, אך מומלץ שלא לטייל בשני המקומות באותו הטיול ולעבור מצד אחד למשנהו על אף שבאופן רשמי לא אמורה להיות בעיה אך בפועל הסיטואציה מורכבת מעט יותר.
מחלות וסכנות בריאות: אין סכנות בריאות מיוחדות
מטבע: אירו
שעון: השעון המקומי בקפריסין זהה לשעון בישראל.
חשמל: 240 וולט
עלויות: דרום קפריסין נחשבת זולה למדי הן בהשוואה לישראל ובוודאי בהשוואה לאירופה. יחד עם זאת כמובן שאזורי הנופש והמלונות יקרים יותר מהאזורים העירוניים והכפריים, אך גם כאן בהשוואה לעלויות באתרי נופש אחרים בישראל או באירופה הכסף שלכם כאן שווה הרבה יותר.
מעבר בין שתי המדינות: כאמור הסכסוך הפנים קפריסאי בין מדינת הדרום (הרפובליקה של קפריסין) לבין מדינת הצפון (הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין) חי ובועט גם בימים אלה והמתיחות שוררת בין שתי המדינות דרך קבע. לאורך הגבול בין שתי המדינות (שכאמור רק אחת נחשבת רשמית כמדינה) מפטרלים כוחות או"ם ומשמר הגבול ולא ניתן לחצות אותו. רוב אתרי התיירות הקלאסיים אליהם נוסעים רוב הישראלים מרוכזים בחלקו הדרומי של האי- הרפובליקה של קפריסין ולכן מומלץ שלא לעבור בין שתי המדינות על אף שבאופן רשמי אין בכך בעיה.