מחנה בוכנוואלד- (KZ Buchenwald), גרמניה

מחנה בוכנוואלד היה מחנה ריכוז בתקופת מלחמת העולם השנייה, הוא ממוקם צפונית לעיר השוקקת והפסטוראלית ויימאר. הוא הוקם בשנת 1937 לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון והיה פעיל עד לשחרורו על ידי בעלות הברית בשנת 1945 עם תום המלחמה. במהלך פעילותו נכלאו בו כ- 250,000 אסירים מקבוצות אתניות ותרבותיות שונות ביניהם יהודים, צוענים, מתנגדי משטר הומוסקסואלים, שבויים סובייטים וכד'. ההערכות הן שעל אדמת המחנה נרצחו 70,000 אסירים חלקם בשל התנאים הקשים וחלקם עקב עינויי הזוועה שעברו במקום או צעדות המוות שיצאו ממנו לקראת תום מלחמת העולם בשנת 1945.

מחנה בוכנוואלד- קצת היסטוריה
מחנה בוכנוואלד הוקם בשנת 1937 כחלק מתוכנית כוללת של המשטר הנאצי לאיחוד מחנות הריכוז הקטנים שכלאו פושעים ומתנגדי משטר החל משנת 1933 אז עלתה המפלגה הנאצית לשלטון. הנאצים החליטו לאחד מספר מחנות ריכוז קטנים במתחמים גדולים יותר ובכך לשפר את מוטת השליטה ולנהל את אסיריהם ביתר סדר וארגון.

למחנה בוכנוואלד הובאו בתחילת ימיו פושעים פליליים מורשעים, מתנגדי משטר, הומוסקסואלים ואסירים פוליטים, בהמשך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החלו מועברים לבוכנוואלד יהודים מכל קצוות אירופה, הם רוכזו במחנה לתקופה זמנית ומשם הועברו למחנות ההשמדה. כמו כן למקום הובאו אסירים סובייטים רבים שנפלו בשבי הגרמני והוצאו כאן להורג בהמוניהם.

עם התקדמות המערכה של מלחמת העולם הלך והתעצם בוכנוואלד והיה לגדול מחנות הריכוז בגרמניה. הוקמו במתחם המחנה מפעלי חימוש ועשרות אלפי האסירים בו הועסקו בעבודות כפייה וידעו תנאים קשים של עינויים, רעב ושבירה פיזית ומוראלית. רבים לא החזיקו מעמד ומצאו את מותם גם בתחומיה מחנה על אף שלא היו בו תאי גזים או אמצעים להמתה המונית כמו במחנות ההשמדה.

מחנה בוכנוואלד שוחרר על ידי בעלות הברית ב-11 באפריל 1945. עם כניסתם של הכוחות המשחררים למחנה נגלו לעיניהם הזוועות והמראות הקשים. עד היום השעון מעל שער הכניסה למחנה מכוון על שעה 15:15 היא השעה בה שוחרר המחנה והאסירים התשושים שהיו בו באותה העת הבינו כי הם בני אדם חופשיים.

בין אסירי בוכנוואלד היו לא מעט ניצולי שואה שלימים הפכו לאנשי תרבות, פוליטיקאים ומדינאים מפורסמים ביניהם אלי ויזל סופר השואה המפורסם, הרב מאיר לאו שהיה רבה הראשי של מדינת ישראל, לאון בלום שהיה ראש ממשלת צרפת ואחרים.

מחנה בוכנוואלד- אתר מורשת וזיכרון
עם קריסתה של גרמניה הנאצית ולאחר חלוקתה של גרמניה בין בעלות הברית לבין הכוחות הסובייטים נותר מחנה בוכנוואלד בידי גרמניה המזרחית. הסובייטים החלו לערוך במקומות עבודות שחזור והנצחה על מנת להקים במקום מוזיאון. המוזיאון הראשוני שהוקם בבוכנוואלד נשא אופי של אתר מורשת סובייטי ועוצב ברוח הקומוניזם הסוציאליסטי.

המסר שהועבר באתר ההנצחה היה של ניצחון הרעיון הקומוניסטי על הפאשיזם ונעדרו ממנו ההנצחה של אסירי המחנה שלא היו חלק מהמאבק בפאשיזם. המוקד היה בעיקר באסירים הפוליטיים ומתנגדי המשטר הנאצי.

רק לאחר נפילת חומת ברלין בשנת 1989 ואיחודה של גרמניה מחדש הוחלט להקים וועדה שתדון בנושא אופי ההנצחה הראוי לעשרות אלפי האסירים שמצאו אתה מותם במחנה הריכוז. כיום האתר פתוח לקהל הרחב ויש בו אנדרטאות שונות לכל קבוצה אתנית שנכלאה במקום. בצריפי המחנה שחלקם משוחזרים וחלקם מקוריים קיימת תצוגה מוזיאונית של שרידים וחפצים שנמצאו במקום עם שחרורו כמו גם תערוכות מתחלפות שונות בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.

בין האתרים שפזורים ברחבי שטח המחנה הענק ניתן לחזות כיום בצריפים שחלקם עומדים על תילם עוד מימי החושך של מלחמת העולם השנייה וחלקם משוחזרים, ניתן לראות את גדרות התיל ומגדלי השמירה שהקיפו את המחנה וגם את הקרמטוריום (משריפות) שהיו במקום ושמשו לשריפת גופותיהם של המתים שמתו מיתה טבעית או מוות עינוים כתוצאה מהסבל הרב ועינויי הגוף והנפש שעברו בין כתלי מחנה הזוועה.