רחוב הקסטרו, סן פרנסיסקו – The Castro, San Francisco

רחוב הקסטרו בסן פרנסיסקו הוא הרובע הגאה הראשון בעולם, מה שהתחיל בנסיבות עגומות של רצח חבר מועצה על רקע נטייתו המינית הפך להיות לחגיגה של סובלנות וקבלה לבני הקהילה הגאה. האזור הוא ללא ספק אחד הצבעוניים וססגוניים בסן פרנסיסקו כולה, הוא מסביר פנים ופותח את שעריו לתיירים רבים הנוהרים אליו לאורך כל השנה לקחת חלק בפסטיבל וחגיגות הגאווה שלא נגמרות אף פעם.

רחוב הקסטרו – מידע כללי
רחוב הקסטרו הוא למעשה רובע בעיר סן פרנסיסקו אשר מוכר בכל העולם תחת השם "הרובע הגאה הראשון". מאז שנות ה-70 התפתחה הקהילה הגאה בן פרנסיסקו והפכה להיות כרבע מאוכלוסייתה הכוללת של סן פרנסיסקו. המוני הומוסקסואלים, לסביות וטרנסג'נדרים מתגוררים, חיים מכפיים ומבלים ברובע הקטן והצבעוני הזה בן פרנסיסקו שמעבר להיותו גן עדן עבור אנשי הקהילה הגאה באשר הם, הפך להיות במרוצת השנים סמל למאבק של הקהילה הגאה לשוויון זכויות ומודל כיצד ניתן לכבד כל אדם באשר הוא אדם.

רחוב הקסטרו – קצת היסטוריה
סיפורו של רובע הקאסטרו אינו "גאה" או "צבעוני" בכלל. ראשית ימיה של הקהילה גאה באזור נקשרים דווקא באירועים של חוסר סובלנות וקבלה. בשנות ה-30 ובזמן מלחמת העולם השנייה הגיעו לאזור השכונה, שעד אז יושבה כולה בבני מעמד הפועלים, חיילים רבים שנפלטו מצבא ארצות הברית אשר לא היה מוכן לגייסם בשל נטייתם המינית. החיילים הללו החלו מתגוררים בשכונה יחדיו, אך אורח חייהם אינו זכה לפרגון או תמיכה כפי שנהוג כיום באזור.

התפנית הגיעה בשנת 1967 עם פרוץ אירועי ילדי הפרחים בסן פרנסיסקו וברחבי ארצות הברית בכלל. בתחילת שנות השבעים הגיע לרובע הקסטרו הארווי מילק, הומוסקסואל מוצהר שפתח יחד עם חברו לחיים חנות צילום ברחוב הקסטרו. מילק החל פועל למען זכויותיהם של בני הקהילה הגאה ואף כונה בידי רבים "ראש העיר של הקסטרו". הוא נבחר מטעמם לחבר מועצה בעיריית סן פרנסיסקו והיה לחבר המועצה הראשון שהיה הומוסקסואל מוצהר בארצות הברית. בשנת 1978 נרצחו מילק וראש מועצת סן פרנסיסקו בידי בידי דן וויט חבר מועצה לשעבר. הרצח הכפול שגרר בגידו העמדה לדין של וויט בהריגה הביא לפרוץ "מאורעות ליל וויט" בשנת 1979 וזאת עקב גזר הדין הקל יחסית שהוטל על רוצח מילק. המוני הומוסקסואלים ובני הקהילה הגאה התקבצו ברובע קסטרו והחלו להפגין כנגד פסק הדין המגוחך אשר לטענתם הושפע מנטייתו המינית של מילק. ההפגנות צברו תאוצה והפכו להפגנות המוניות שהסתיימו בהצתת בניין העירייה של סן פרנסיסקו.

בחל משנות ה-80 צברו אנשי הקהילה הגאה כוח רב בעיריית סן פרנסיסקו. העיר החלה לפתח סובלנות לאנשי הקהילה והייתה לעיר הראשונה שהתירה נישואים של זוגות חד מיניים בתחומה וקיימה מצעדי גאווה גרנדיוזיים ברחוב הקסטרו שהפכו לסמל עבור בני הקהילה ההומו-לסבית ברחבי העולם.

רחוב הקסטרו – מה לראות ומה לעשות?
רחוב הקסטרו הוא ללא ספק האזור הכי צבעוני ומשעשע ברחבי סן פרנסיסקו, גם אם אינכם נמנים עם בני הקהילה הגאה מומלץ להגיע לאזור על מנת "לטעום" מהססגוניות של האזור וכמובן גם לראות כיצד אפשר לקבל את האחר ולחיות ביחד. מעבר לדגלי גאווה בשלל צבעי הקשת תוכלו גם ליהנות מארכיטקטורה ספרדית קולוניאלית שמאפיינת את הרחוב. מספר מבנים עתיקים עוד נותרו מימים קדומים ובניהם בית הקולנוע העתיק של רחוב הקסטרו אשר נפתח בשנת 1922 ומאופיין בסגנון בנייה מתקופת הבארוק הספרדי קולוניאלי. לאורך רחוב הקסטרו תוכלו למצוא גם לא מעט בתי קולנוע ותיאטראות מודרניים המציגים סרטים בינלאומיים וסרטים של יוצרים הומוסקסואלים או שעוסקים באורח החיים של הקהילה.

בנוסף במפגש של רחוב הקסטרו עם רחוב 17 עומדת האנדרטה לזכר קורבנות השואה ההומוסקסואלים שמצאו את מותם במחנות הריכוז וההשמדה בשל נטייתם המינית. במפגש הרחובות קסטרו ומארקט תוכלו לראות את כיכר הארווי מילק לזכרו של חבר המועצה ההומוסקסואל הראשון של סן פרנסיסקו שנרצח כאמור בשנת 1978. הכיכר מוקדשת להנצחתו ובה מוצב תורן גדול ועליו מתנוסס דגל גאווה ענקי שהוא בכלל אחד הסמלים של האזור ומתנוסס מעל מרפסות בתים ועמודי חשמל ציבוריים בשדרות המרכזיות.

בתי הקפה והבארים של רחוב הקסטרו הם ברובם "גיי-באר" ומתקיים בהם מסיבות של בני הקהילה הגאה, אך כמובן פתוחים גם לקהל הרחב. בין עשרות בתי הקפה והפאבים תוכלו למצוא גם את ה"טווין פיקס" שהיה הגיי-בר הראשון בארצות הברית.

אם הגעתם בסמוך לאירועי מצעד הגאווה של רחוב הקסטרו תוכלו ליהנות משלל אירועים, פסטיבלים וחגיגות מיוחדות. "פסטיבל הקולנוע הוורוד" ברובע קסטרו מידי שנה, מצעד הגאווה בו הוא מהססגוניים, גדולים וחשובים בכל העולם וגם אירועי ליל כל הקודשים זוכים כאן לתשומת לב מיוחדת שכן אנשי הקהילה מקיימים סדרה של אירועים ומסיבות מעולות הזוכות לפופולאריות רבה בקרב תיירים אשר נוהרים למקום מרחבי העולם.